643סדר עולמי חדש-פינטרבעיבוד ג'טה מונטה-החאן הירושלמי643 צילומים-התיאטרון מבין אני את השחקנית ג'יטה מונטה על שהחליטה לעסוק בנוסף להיותה שחקנית מוכשרת ומוערכת ביותר גם בעריכה ובימוי. אדם זקוק מפעם לפעם לשינוי מסויים כדי שמקצועו לא יהפוך לשיגרה. כשחקנית היא תמיד גרמה לי לחוויה יוצאת מהכלל ונהנתי ביותר ממשחקה. טוב עושה מונטה כעת שמנסה משהו אחר, אך ,לדעתי,בחירת עבודתה הראשונה כעורכת ובמאית לא היתה נכונה. אקדים ואומר שההפקה מעולה.מאוד אלגנטית,מאוד נוצצת,היא זורמת היטב,התלבושות מקסימות ויש לך הרגשה שנמצא אתה בתצוגת אופנה של מותגי העליתה,המשחק מוקפד ,מדוייק ומעולה אך כמחזה שלם ,התוכן לא מובן,רעיונות פינטר,ויש הרבה,הלכו לאיבוד,אינם ברורים וגם לאחר מאמץ רב אינך יכול,תוך כדי ההצגה לרדת לעומקם ולהבינם היטב . אמנם נכון שפינטר וכוונותיו לא היה ברור תמיד בחלק גדול ממחזותיו. פינטר יהודי אנגלי בעל פרס נובל לספרות נחשב לסופר שחלק מעבודותיו קשורות לתיאטרון האבסורד היות שהנפשות הפועלות בהן לא היו מובנות לגמרי הן לצופים והן בינן לבין עצמן. הצופה בהפקה זו שראיתי אמש יוצא מההצגה,המרתקת כשלעצמה,באי ודאות מה ראה ,מה המסר. מונטה עיבדה שלושה מחזות קצרים הנחשבים למחזות הפוליטיים שלו ואלה הם: "סיבה למסיבה"הנו מחזה קצר בו הוא מראה את חוסר ההתחשבות של שכבה מסויימת שיש לה הכל והדואגת לעצמה בלבד בצורה ראותנית ביותר. "אחת לדרך"הנו מחזה שדן בענין ספציפי, גם כן בחוסר ההתחשבות,באי ראית המעשים שנעשים ע"י עם אחד לאנשים(עם?)אחר החי בתוכו. ב"סדר עולמי חדש"ספק כסטירה ספק ברצינות דן פינטר בצורת חקירה המתנהלת במדינה חופשית. העיבוד והבימוי בעקבותיו מציגים את הכל ברצף אחד כדבר שלם והחיבור בין החלקים השונים נראה מלאכותי,לא מובן. וכך מוסבר תוכן העיבוד שעשתה מונטה ,עם קיצורים,בתכניה. בטרקלין בו תככים ,שחצנות וניצול הדדי נערכת מסיבה של מועדון אקסקלוזיבי המנסה לצרף את בעל הבית למועדון.רעש ומהומות בחוץ מעוררים שאלות ורצון לבלום בכח הפרעה לאורחים.בא משפחה הנחקרת ע"י המארח שהנו מקסים ומפתה אך רומס כל דבר העלול לסכן את יציבות עולמו.כשהאיום מסולק האורחים מריעים למארח שמצטרף למועדון המהוה סמל למוסריות וטוהר לסדר העולם החדש. במאמר מוסגר אגיד שסדר עולמי חדש הנו מונח המתאר שינוי דרמטי במחשבה הפוליטית העולמית. אין זה אומר שההפקה גרועה,להפך,היא מעולה ואני ממליץ עליה בפה מלא,אך צירוף שלושת המחזות הקצרים של פינטר לא נראה לי הגיוני ומתאים. בעיבוד ישנה אוירת פחד ,אימה,מסתורין. יש מתח במחזה הנוצר בין השאר מהדיבור האיטי,ההפסקות בין המשפטים הנאמרים. מורגש שמונטה התיחסה ברצינות לעבודתה כמעבדת ומביימת מחזות קשים אלו.המתואר מתרחש במציאות אך אינו מובן די הצורך. אצפה בקוצר רוח לראות את מונטה עורכת ומביימת מחזה קונבנציונלי יותר. מונטה איפיינה היטב את הדמויות השונות ומשחק כולם מרשים ומעולה. ליוסי עיני מימיקה מעולה והוא מגלם את תפקידו מצויין. ויטלי פרידמן רציני,איטי, נהדר. יואב היימן למרות שאינו מדבר הרבה, מרשים . לירון ברנס במשחק מאוד מסוגנן, כשאר השחקנים,אדיב,אינטליגנטי ואכזר לפי דרכו. נילי רוגל,שמרית לוסטיג וכרמית מסילתי-קפלן טובות מאוד אם כי עיקר התפקידים הפעם ניתנו לגברים. המשחק של כל השחקנים מאוד מסוגנן ואפילו קצת תיאטרלי. יש לציין את הדיקציה המאוד ברורה ויפה של כל השחקנים. התפאורה והתלבושות עוצבו ע"י פולינה אדמוב.שניהם מקסימות. התפאורה בקוים ישרים כמעט אפשר לומר סטרילית.התלבושות נהדרות,מיוחדות,אלגנטיות ביותר. בגדים שרואים בתצוגות אופנה בלבד ולא ביום יום. תאוה לעיניים ולחוש האסתטי המעולה של המעצבת. המוסיקה -דורי פרנס התאימה לקטעים השונים והשתלבה היטב במתרחש. התאורה -רוני כהן הוסיפה רבות לאוירה המיוחדת של המחזה. לראות או לא לראות:הצגה מוקפדת ביותר מכל הבחינות,מבוצעת מעולה,מרשימה מבחינה חזותית.העיבוד שחיבר בין שלושת המחזות המרכיבים את העיבוד אינו ברור דיו, הרבה בגלל פינטר.ממליץ לראות הצגה מיוחדת זו. נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון , 13/5/2010 13:04
